מאז שהיה ילד, שימי נמשך אל האתגרים. הוא אהב לשאול שאלות, להבין לעומק, ובמקום לנוח – תמיד דאג לזוז. על אופניים, במים, בריצה או במחשבות – דוד הוא תנועה מתמדת. "היה לי מוסר עבודה גבוה ותחושת שליחות גם בגיל צעיר", הוא מספר.
זה גם מה שהוביל אותו ליחידת צנחנים, לשירות כמפקד בצה"ל ובמילואים, ולמסלול אקדמי מרשים בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. בהמשך השתלב בעולם ההייטק, שם שימש כראש צוות וכ-CTO, וכל הזמן המשיך לשאול, ללמוד, ולצמוח.
אבל לצד הקריירה, שימי לא שכח את הלב. הוא התנדב עם חיילים בודדים, פעל בקרב נוער לקראת שירות משמעותי, ובנה משפחה לתפארת.
ואז – בסמול טוק מקרי עם מתן – הגיע הרגע ששינה את התמונה. "פשוט מצאנו את עצמנו במקום הנכון, בזמן הנכון", הוא מחייך.
מאותו רגע, שימי הפך להיות מרצה בירושלים בתוכניות Creators AI, וג'וניור טק – לא מהסוג הרגיל. הוא ראה בכיתה הזדמנות: "הנוער הוא פלסטלינה. יש פה רגעים שאני מרגיש שאני ממש לוקח חלק בעיצוב דור העתיד. זה מרגש אותי בכל פעם מחדש."
שימי מביא איתו לכיתה לא רק חוויה – אלא השראה. דרך טכנולוגיה, סיפורי חיים, וכלים מהעולם האמיתי – הוא מדבר עם תלמידים בגובה העיניים, ולפעמים, אפילו מצטרף לריקוד טיקטוק (כן, גם אם זה "קצת ילדותי", כמו שהוא אומר בצחוק).
והקסם קורה באמת כשמשהו משתנה.
כמו אותו תלמיד שמתקשה בריכוז, שלא מצא את עצמו במקצוע, עד שדוד גרם לו להאמין. "הסברתי לו כמה הכלים האלו חשובים לחיים – והיום הוא לומד ומשקיע. זה רגעים כאלה שגורמים לי להמשיך."
לדבריו, החיבור עם התלמידים והפידבקים מהמנהלים והמורים הם הדלק שמניע אותו. "מכל מלמדיי השכלתי, ומתלמידיי עוד יותר – זה משפט שמלווה אותי תמיד."
הוא מאמין שאין גיל או רמה שמגבילים הבנה – רק הדרך שבה מעבירים את הידע משנה הכול.
ומה הסוד שלו?
"סבלנות. גמישות. לדעת לחשב מסלול מחדש. להיות פתוח לשאלות, לאנשים, למציאות.
ולא לפחד. לא מכישלון, ולא מכך שמשהו לא יילך בפעם הראשונה.
גם אנחנו כמורים – אסור לנו לוותר עליהם. הילדים מרגישים את זה. ואם תילחם עליהם – הם יעריכו אותך לכל החיים."
שימי אוהב את הגמישות בשילוב בין הוראה לניהול החברה שלו, את הסדר שבמערכי השיעור, ואת ההרגשה שיש מישהו שדואג – גם למורים.
וכשהוא מדבר על כל זה, רואים לו בעיניים שהוא באמת מתכוון:
"יש פה משהו הרבה יותר גדול ממני."
